יום כתום

היום לא מתניע לך. אולי זו השגרה שמכבידה עליך. אולי אלו המטלות המתערמות לצרורות. בכל מקרה, התנועות איטיות ומצב הרוח כבד. זה לא שאת עצובה או מוטרדת מבעיה של ממש- העבודה, הבעל, הילדים, החברים- הכל בסדר, זה פשוט מין לאות כזו שמאיטה את הזמן והאנרגיות.

היום הוא זמן טוב למרקחת איפור כתמתמה – כזו שתעיר בך את השמש ותשיב לך איזו שמחת נעורים נושנה. היום הוא יום להמתיק בטעמים עסיסיים חמוצים –מתוקים את פנייך ולהתחבר חזרה לאנרגיות קיומיות ראשוניות של צמיחה וגדילה- היום הוא יום לכתום!

orange by blush

Read Full Post »

יום אדום

את שותה את ספל הקפה בנחת אחרי שיעור ספורט מרענן וכבר הספקת מזמן לסיים את כל מטלות הבוקר. לפניך יום שלם שנראה לך חדש ומלא אפשרויות. בעבודה מובטח לך פרוייקט חדש ומאתגר ואת נרגשת לקראתו, ירדת את 2 הקילו שהבטחת לעצמך ובארון נחים זוג מכנסיים מחמיאים חדשים של המעצב האהוב עליך. את פוסעת אל עבר המקלחת בצעדים קלים ואווריריים כמו מלכה בארמון שלה. קרני השמש החודרות מבעד לווילון- מלטפות ומחממות את גופך, נשמתך ומבטיחות לך שהחיים עשירים והעולם יפה!

red by Blush

זהו היום המושלם לאיפור אדום.

Read Full Post »

וידויה של מאפרת

איפור מבחינתי הוא רומן ישן נושן. בילדותי היתה לי דודה זלדה. אחת לשנה הייתה דודה זלדה מגיעה מניו יורק הגדולה לביקור מולדת בארצנו הקטנטונת ומביאה באמתחתה מיני טובין מהכרך הסוער. באחד מביקוריה הביאה איתה עבורי תיבה וורודה, שבעיני הילדה שלי נראתה ע נ ק י ת ובתוכה המוני צלליות, שפתונים, לקים ובשמים מבית היוצר של Barbie. מאז לא חדלה התיבה להסעיר את רוחי ונשמתי- שנים אחר כך עוד הייתי מתרגשת בכל פעם ששלפתי את תיבת הקסמים שלי מהמגרה לנגד עיניה המוקסמות של החברה התורנית שפקדה את חדרי וכל אחת מבין חברות אלו עזבה את מפתן ביתי כשפניה מתהדרות בשלל גווני פסטל מתקתקים (בל נשכח שמדובר במוצרי חברת Barbie בשנות ה-80!).

במהלך איפור כלה

ככה זה התחיל וככה זה ממשיך. אני זוכרת את תחושת ההתפעמות שפקדה אותי כשראיתי לראשונה מאפר מקצועי בפעולה- הידיים הבוטחות המושכות את הצבע על פני קימורי הפנים- נגיעות המכחול המרקד, נוגע לא נוגע, הצבע האבקתי המתמקם ברכות בפיתולי התווים נמוג בהדרגה אל תוך גווני העור- מלאכת מחשבת! מיד השתוקקתי לרסן את תנועותיה המגושמות של ייד הבוסרית ולהצליח לחולל את הקסם הזה גם אני, תשוקה שסופקה רק שנים מאוחר יותר.

וידויה של מאפרת

Read Full Post »

הצבע השחור שלי

זה זמן רב שזנחתי את השחור שלי. והגעגוע מכרסם בי. זה קרה פעמיים החודש- לפני שבועיים לקראת פרזנטציה חשובה של BLUSH- ראיתי שחור בעיניים….ובפעם השנייה היום בבוקר- מצאתי את עצמי מבקשת מחברתי, נעמה, שתזרוק לי משהו שחור מהארון…וואו, חשבתי לעצמי…מה קורה?
אם הייתן פותחות את ארון הבגדים שלי בין השנים 1990-1995 היה לכן שחור בעיניים.

black by Blush

זה היה העידן השחור שלי. הוא היה חלק בלתי נפרד מחיי. לקחתן לי את השחור, כאילו לקחתן לי את היכולת לצאת מן הבית. השחור כיכב גם באיפור הפנים שלי- פס שחור בעיניים, מסקרה שחורה, מעט איילינר שחור. קבוע.

Read Full Post »

אימאלה!

ראיתי אותן עשרות פעמים, מתגודדות תמיד באותם מקומות קבועים. ראיתי אותן וכמעט תמיד באינסטינקט הסתובבתי בהחלטיות אל הגבר שלי וביקשתי ממנו שאם אי פעם אגיע למצבן, שיהיה לפחות פעם אחת האביר על הסוס הלבן ויגאל אותי מיסוריי… ניסיתי לחלץ ממנו הבטחה שלי זה לא יקרה, שאני אהיה שונה.

אמהות.

אמהות בגינה, ספק מתרוצצות אחרי הילדים, ספק מחליפות דאגות, רכילויות ושאר ירקות (שחלק מהן הן עוטות בחן על עצמן…).

לא עבר זמן רב והפלא ופלא (או לא ממש) מצאתי את עצמי בדיוק, אבל בדיוק שם. אמא מן המניין המכירה לפני ולפנים את כל הגינות הטובות באזור, הממלמלת מבלי משים ובלי שליטה שירי ילדים שנצרבו במוחה, מסתובבת במבט מבולבל, טרוטת עיניים וכמובן לבושה בטריינינג הזה שבינינו, כבר ידע ימים טובים יותר…

Read Full Post »